חשפנות

חשפנות או “פילינג” היא פעולה של הסרה הדרגתית ואומנותית של הבגדים למוזיקה, התפשטות לעירום, ואז מתלבשת והופעה בפני קהל חי.

הופעתה של ג’רלדין בתור הרקדנית הבריטית סאלי בולס בהפקת “קברט” בברודווי (1966)

זכתה לשבחים על ידי הכוריאוגרף של אותה תקופה בוב פוסה שכינה את הכניסה שלה “החשפנות הכי גדולה מאז כרמן”.

בתקופה האחרונה ניתן להתייחס לתצלום חצאית כ”צילום מגלה”.

תצלום “חשוף” (כגון תמונה של קים קרדשיאן ללא איפור) מתואר לפעמים עם המונח הזה.

סטריפטיז הוא מופע ואומנות המתמקד לחלוטין בהופעה של חי עירום מול קהל. המעשה עשוי להתבצע על ידי אדם אחד או יותר אשר פושטים את בגדיו, בעיקר ליד שולחן, אך גם על במה, סביב העמוד ולידו, לרוב ללא כיסוי ויזואלי.

צורת בילוי זו מקורה במפעלים בצרפת בתחילת המאה ה-20 והפכה לפופולרית מאוד בצפון אמריקה לאחר מלחמת העולם השנייה על ידי השקת נערות “חסרות חזה” או “חסרות תחתית” במועדוני לילה ובברי קוקטיילים.

החשפנות היא אומנות של יישום סוגים שונים של פלירטוטים, באמצעים חברתיים המרגשים ומנפחים רגשות על ידי גילוי חושניות בכמות הבגדים המינימלית הנלבשת. המניה והמסחר הזה הם שמבדילים מספר מופע פרובוקטיבי ממראה סתמי, שהגיע לכאן.

המילה “סטריפטיז” נגזרת מהמילה רצועה והקניה. בהקשר הראשוני שלו, היא מרמזת על אישה יפה שמתפשטת עד כדי עונדת מחרוזת ג’י בלבד מול קהל בעוד שאחרים התגרשו במה שנחשף לאט לאט.

במדינות רבות, אנשי מקצוע כמו גם רשויות מחשיבים חשפנות כצורת ביטוי מינית בעיקרה. מעשים מיניים הכוללים הופעות חיות מפורשות של חשפנות מכונים לעתים קרובות ריקודים ולא מודלים (כלומר, בורלסק).

סטריפטיז הוא סוג של אקט שבו מבצע חושף בהדרגה את לבושו כדי להפנות את תשומת הלב לחושניות של הגוף התורן שלו, כמו גם לארוטיות שבה הם רוקדים או עוסקים בפוזה. זה דומה לאופן שבו בורסות נקראו בעבר “סחר בסטריפטיז” לפני הפרטת התעשייה במהלך שנות ה-90, שבהן חשיפת מניות חשופות נתפסה כמעוררת תשומת לב.

המילה נגזרת ממקורות אלה:

-“רצועה”: מילים דומות ל”בהונות” הן “רצועה” (עץ) ו”פס” (בד);

-“הקניטה”: להטריף מישהו מתשוקה; הקנטות, חיזור.